מעשה בבי"ס בינלאומי, קהל נישתי ושנת לימודים בשנת מלחמה.

מאת: נעמי כרמי, מנכ"לית דה ליסט (הקליקו על הקישור לפוסט באתר דה ליסט)

"שמעת פעם על קרניו סקראל?"

"בעצם אין סיבה שתשמעי אם את לא פיזיותרפיסטית, או מטופלת, אז את בטח לא מכירה. נכון?".

האמת היא שדווקא שמעתי עליה, אבל לא כי אני מטפלת או מטופלת (טפו טפו טפו חמסה חמסה חמסה), אלא בגלל גלי מאירי, שותפתי האהובה כאן בדה ליסט. היום היא היזמת מאתר "תעשייה", כנסי "הכל מבינה" הפופולאריים וכמובן דה ליסט. אבל מעטים יודעים, שבמקור… היא בכלל למדה פיזיותרפיה. כן כן. והיא מוכנה להישבע ביכולותיה המופלאות של שיטת הטיפול הזאת.

וכל פעם שכואב לי הראש או תפוס לי הצוואר – ובואו, כשכל היום אני בשיחות זום דיגיטליות על פתרונות דיגיטליים או אנשי דיגיטל, תמיד כואב לי הצוואר – היא מנסה לשלוח אותי לשירלי גורפיל. כי היא לא "סתם" מטפלת, היא מנהלת את השלוחה הישראלית של בית הספר הבינלאומי BI, זה שהביא את השיטה לעולם.

וכן, כמובן שזו היתה שירלי המפורסמת על הקו.

"קהל היעד שלנו קצת נישתי, אני לא בטוחה שדיגיטל מתאים"

נישתי? את חושבת? רק בגלל שקהל היעד מורכב מפיזיותרפיסטים או אנשי טיפול עם ידע באנטומיה ו-ג-ם בכיוון של טיפולים אלטרנטיביים? שמוכנים להתחייב ללימודים מורכבים של כמעט שנתיים?!

ברור שהוא נישתי. הוא אמא של הנישתי.

אבל הי, נישתי הוא השם השני שלנו! דה "נישתי" ליסט. וברצינות – בשביל מה העבודה שלנו היא למצוא כלי ואנשי דיגיטל רלוונטיים לכל צורך? אני אוכלת נישתי לארוחת בוקר.

כדאי לכם לנסות, זה דווקא די טעים.

ואחרי שמתרגלים לטעם – כן, יש מה לעשות בדיגיטל גם עם נישות. בעיקר אם אנשים מחפשים מידע על הנישה בגוגל (ומי לא). ככל שהנישה דורשת יותר ידע ספציפי – "מה הדרישות של קרניו-סקראל", "אורך לימודים קרניו סקראל" – אנשים מחפשים עליה יותר מידע, וקמפיין חיפוש בגוגל יהיה יעיל.

וחוץ מזה, אם הנישה כוללת מקצועות חופשיים – כמו פיזיותרפיסטים ומטפלים – הרבה פעמים אפשר להגיע לקהל היעד גם דרך פייסבוק ואינסטגרם בקלות יחסית. כי מי מספר למטא, אמא של פייס ואינסטה, מה העבודה שלו?

מי שרוצה שיפנו אליו דרכם.

אז כן, יש הרבה מה לעשות עם קהל הנישה הזה בדיגיטל.

אבל כדי למלא את שנת הלימודים בכ-ל התלמידים שצריך כדי לפתוח אותה, צריך איש דיגיטל שמתמחה בנישות כאלה.

"הי קובי, שמעת על קרניו סקראל? כלומר, סליחה – לא התכוונתי שמעת —"

קובי חי הוא אחד מאנשי הדיגיטל הכי מוכשרים שיצא לי להכיר, וכמו שכבר שמעתם פעם פעמיים, העבודה שלי היא להכיר את הכי מוכשרים.

ההתמחות שלו היא בבניית אתרים, קמפיינים ממומנים ותוכן, עם יכולת למידת נישות פנומנלית.

חוץ מזה, הוא גם כבד שמיעה.

זה לא משנה שום דבר, כמובן. אבל לצערי נתקלתי בכל כך הרבה לקוחות ש"פחות מעדיפים לעבוד עם מישהו שהם לא יכולים להשאיר לו הודעות מוקלטות" (ברצינות?!), שהתחלתי לשאול מראש לקוחות רלוונטיים האם זה אישיו מבחינתם. עדיף שיגידו לי את זה מראש, ולא יאכזבו את קובי ואותי אחר כך.

שירלי התלהבה מיד. "אני שונאת הודעות קוליות! זה יתרון משמעותי! לא, אבל ברצינות, מישהו מוכשר כמו שד עם ניסיון בשיווק לימודים ומטפלים ונישות? מעולה!".

ואז הכל עצר

שירלי וקובי זינקו לדרך, הקמפיין טיפס לאוויר, וההרשמות לא איחרו להגיע. בין ראש השנה לסוכות בדקתי שהכל בסדר, ושירלי היתה בשמיים. "מילאנו חצי שנתון, אפילו שהחגים הם זמן בעייתי!"

אתם מנחשים מה מגיע עכשיו, נכון?

בסוף החגים הכל עצר. ב-7.10.

גם הקמפיינים של כולם, כמובן. ושירלי – כמו הרבה בעלי חברות בארץ – היתה צריכה להחליט אם להמשיך עם הנרשמים הקיימים ולתת להם את תנופת הקריירה… או לא.

מה עושים?

חודש חלף, ועוד שבוע. ועוד אחד.

ובהתייעצות עם קובי, הם החליטו לחזור לפרסם בזהירות. סך הכל, זה לא פרסום עליז במיוחד… ולתת למטפלים עוד כלים לשיקום יכול להיות מאוד רלוונטי, לצער כולנו. "שגרת חירום", האוקסימורון הארור, נכנס גם לכאן. הם לא היו מאוד אופטימיים – למי יש ראש לשנתיים קורס עכשיו?!

אבל בין המקצועיות של שירלי – בי"ס בינלאומי, זוכרים? – לזו של קובי, התחלתי לקבל עדכונים אופטימיים יותר ויותר.

שורה תחתונה?

השנתון החדש בבית הספר יצא לפועל עם 150% (!) ממינימום הנרשמים הנדרשים. למרות הכל ואף על פי כן.

הסיכום של המנהלת שירלי? "באמת שקובי מעולה, זה נס מבחינתי בתקופה הזו".

פורסם בבלוג של The List, ממליצים בחום לעקוב אחריהם וכמובן, ליצור איתנו קשר אם אתם רוצים  גם כן קמפיינים לעסק שלכם